דיאלוג ותקשורת בחדר הגישור
מאת: ד"ר דוד סילורה –מגשר.
 
 
חיים ומוות ביד הלשון.
מקור מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים ביד לשון וְ֝אֹֽהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ“ (משלי יח, פסוק כא).
 הביטוי מופיע בתקבולת משלימה. בהקשר זה, לפי פשוטו של מקרא, כאשר יכולת הדיבור היא הכלי שבאמצעותו אדם מתפרנס, אופן השימוש בדיבור יכריע האם האדם ישבע או ירעב, יחיה או ימות.
לשון רכה –תשבר גרם.

בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם  ( משלי,  כה  טו)

לפי אחת הפרשנויות, זו של ר' יהושוע מברטנורא, הקצין שיש לו ארך אפים  ( אדם סבלני ) – מוחל לבני אדם.  ומי שמשתמש בלשון רכה – מפייס בני אדם.
 
 שיר מאת יונה וולך:
תן למילים לעשות בך,
תן להם היות חופשי.
אלו תיכנסנה בך,
תבואנה פנימה,
עושי צורות על צורות
יחוללו בך אותה חוויה,
תן למילים לעשות בך.
 
מקור: יונה וולך, מתוך "תן למילים" –"חיים אחרים" 2002
 
מבוא
 
דיאלוג הוא סוג של שיח ,  שיח שוויוני, דיבור או תקשורת בין-אישית , אשר ניכר ברצון טוב ובאמון הדדי , בפתיחות כלפי הזולת ובכבוד לאישיותו , שבמהלכו מתרחבת המודעות בנוגע לעצמך , לזולתך , לנושאי השיח וליחסים שבין המשתתפים בו .
זאת, בניגוד לתקשורת  בין –אישית שבה אין שורר אמון בין הדוברים –ההיפך הוא הנכון. קיימת עליונות של האחד כלפי השני, זלזול ואי קבלה של  האחר ורצון להתנגח האחד בשני.
המושג דיאלוג  ברשימתי זו, קשור בשמו של הפילוסוף היהודי/ הישראלי מרטין בובר , בספרו בסוד שיח  ( 1959 ), ובספרו "אני –אתה".(תרגום לעברית 2013).
ההבדל
בניגוד לדרכי שיח אחרים, דיאלוג אינו שיח רגיל.
הוא אינו דיון או  ויכוח וגם לא משא ומתן. גם אינו תקשורת במובן המקובל של "קומוניקציה" בין הצדדים –אלא, מגיע מהתודעה האישית וניסיון החיים של הדובר ומבוסס על ערכים ואמונות וניסיון חיים של כל אחד, המפריעים , לעיתים לדובר להישאר אובייקטיבי ולהסכים לדברי האחר.
שינוי האינטראקציה בדיאלוג מושג בהבנה הדדית של האחד את השקפת עולמו של השני...בהבנה ולא בהכרח בהסכמה.
במידה רבה יש בדיאלוג מימד של קשיבות –שמרטין בובר רואה כמעיין הזדהות, כמו רגש היוצא כלפי האחר –בין אם הוא אדם, חיה או דומם.... סוג של קשיבות –mindfulness  , של כאן ועכשיו, של הטלת ספק במה שנראה כמובן מאליו, הבנתו, קבלתו או דחייתו. והוא  ללא כל שיפוטיות עד כמה שאפשר הנובע מתוך מה שמרטין בובר מכנה: דינמיקה  של הדיאלוג בין "אני –אתה".
בגישור אני מכנים זאת כאובייקטיביות וניטרליות של המגשר, משימה קשה לאין ערוך בניסיון להנחות קבוצת גישור, של שני צדדים  הרואים נושא שעל הפרק באופן מנוגד. באמצאות הדיאלוג והדינמיקה נוצר תהליך שינוי האינטראקציה –מקרב לקרבה.
דיאלוג - לפי מרטין מרדכי בובר - מציין יחסים בין אנשים שבהם כל אדם מתנסה במפגש עם זולתו כאדם ייחודי , קונקרטי , השואף לממש את ייחודיותו .
 התנסות זו מעניקה אישור קיומי לשאיפותיו של כל אחר מבני השיח ומאפשרת לו לממש את ייחודיותו  באופן אוטונומי.
בתיאוריה של הגישור מודגש היבט זה של  האוטונומיה האישית  של כל צד בסכסוך בחדר הגישור , לקבל החלטות . בניגוד להליכי  בוררות ו/או משפט בהם פוסק הבורר או השופט.
  בובר מציג את יחסי "אני-אתה , " המתקיימים בדיאלוג , לעומת יחסי "אני-ל"ז , " שבהם הזולת הוא בבחינת אובייקט או חפץ.
המפגש הדיאלוגי "אני-אתה" מתקיים באופן שכל משתתף נוכח בו במלוא כוליותו , על מגוון ממדיה : השכלי , הרגשי, הרוחני , הגופני , החברתי , ההיסטורי .
פאולו פרירה , המחנך הברזילאי ששמו יצא לתהילה כמי שתרם לקידום חינוך  והשכלת מבוגרים , עוסק בדיאלוג בהקשר חינוכי.
(ב1970 התפרסה המהדורה האנגלית של ספרו המפורסם פדגוגיה של מדוכאים ש(ראה אור בעברית ב1981 בהוצאת מפרש, בתרגומה של כרמית גיא עם הקדמה מאת צבי לם)
 מהותו של הדיאלוג בפדגוגיה לפי  פריירה היא שיח שוויוני בין לומדים ומלמדים, שיח הנובע מהחיים של הלומדים ומבוסס על כבוד הדדי.
באמצעות הדיאלוג הזה המורה מכיר את החיים של התלמידים, את הדברים המשמעותיים עבורם, ואינו מניח שידע אחד טוב מידע אחר. המורה והתלמידים לומדים דרך השיח המשותף, ומשתתפים בהחלטות הקשורות ללמידה ולחומר הלימודים.
 למידה באמצעות דיאלוג מושתת על התפיסה שנקודת המוצא ללמידה ולהתפתחות היא ידיעה קודמת ושיח המכבד את הלומדים.
עבור פריירה הדיאלוג מורכב "מכבוד, אהבה, היכרות תרבותית ותקווה".
איירה שור, תלמידו המובהק של פריירה, הגדיר את הדיאלוג כ"נותן אמון אוהב צנוע, חדור תקווה וביקורתי". הדיאלוג הוא דרך לראות ולחוות את העולם.
 
הדיאלוג המשחרר
כאשר מרטין בובר מדבר על דיאלוג שבו שיח  שוויוני,  ( עם אדם וגם עם דומם), תורם פאולו פריירה מונח חדש המשלים את רעיון הדיאלוג, והוא הדיאלוג המשחרר.
הדיאלוג המשחרר היא דיאלוג המאפשר לרכוש תובנות חברתיות, ומטרתו להביא שינוי מצב חברתי הנחווה כבעייתי. ( בדיוק כמו בחדר הגישור שהוא תהליך של "מקרב –לקרבה" שמושג באמצעות שינוי נקודת הראות של כל צד לגבי הסכסוך שבו הוא נתון והבנה של כל אחד מהצדדים את נקודות ראותו של הצד השני. הבנה אינה הסכמה).).
 הדיאלוג המשחרר נעשה בתוך קבוצת ההתייחסות ובתוך הקשר שבוחן ערכים של צדק ושוויון. מטרתו לאפשר ללומדים להתחבר ללומדים האחרים ו להתחבר לכוחות שלהם ולעבור תהליך של העצמה, שבו הם מתחברים לעוצמות הפנימיות שלהם כיחידים וכקבוצה.
( גם בתיאוריות הגישור הדגישו  ד"ר ברוך בוש ושותפו לכתיבה פוגלר בספרם "ההבטחה של הגישור"     The promise of mediation שיש שני מושגים חשובים בהליך הטרנספורמטיבי –הכרה והעצמה).
כלומר, של חברי הקבוצה לכוחות הקבוצתיים שלהם שהוא חלק משמעותי בתהליך ההעצמה לפי  איש חינוך המבוגרים, פאולו פריירה.
בתהליך הזה כל הלומדים מכירים בעובדה שכל אחד חכם, חשוב, משמעותי. חדר הגישור ביטויו  בקשב, באיזון ובשוויוניות ביחס של המגשר לצדדים, לעורכי הדין ,למלווים  ולמשתתפים החיצוניים שהם בבחינת "נוכחים שאינם נוכחים פיזית".
בחדר הגישור באה לביטוי  " תורת ההתקשרות" שמשמעה הפגנת נוכחות.  הנוכחות והשליטה העצמית של כל צד, כולל המגשר וכן, ויסות עצמי ושקיפות הבאה לביטוי בתמיכה של הסובבים. הסיטואציה יוצרת מצב של לגיטימציה סביבתית , מעיין עוגן  ( נמל מבטחים ) הנותן ביטחון  במגשר ובהליך הגישור, בבחינת –אם אין עוגן –אין ביטחון.
תהליך ההעצמה הוא חלק  חשוב ויסודי מהתהליך הדיאלוגי שמשאיר מרחב למשתתפים בדיאלוג לבדוק את כוחותיהם האישיים והקבוצתיים, ולמצוא דרך לשפר את מצבם במציאות. ערך ההעצמה וגם ההכרה  ככלים בידיו של המגשר,
 חשובים מאד בהליך גישור, במרחב הדיאלוגי של חדר הגישור ובדינמיקה המתרחשת בניהולו של המגשר –המנחה הקבוצתי אד-הוק של הגישור הנקודתי ומשתתפיו.
 
הגדרות
ההגדרה המקובלת של דיאלוג, מתוך כל מילון , והפעם לפי דוד בוהם על דיאלוג, הוא:
Dia=through, logos=the meaning of the word Dialogue:
 
“A stream of meaning flowing among and   through us and between us”
 
(David Bohm, On Dialogue)
 
תקשורת, במובן  communication על פי מילון עברי –עברי של אבניאון/ספיר, מובנו :
  1. יצירת קשר או העברת מידע בין בני אדם או בעלי חיים,
  2. קומוּניקַציה-  כּלַל הפּעוּלות והאמצעים הטכנולוגיים להעברת ידיעות ממקום למקום, כגון: טֵלֵפון, טֶלֶגרָף, רַדיו, טֵלֵוויזיה ובין יחידות מחשבים
  3. מערכת קשרים ליצירת קשר עם הזולת, שנועדה להעברת משמעויות מאדם לחברו,
ההגדרה מדגישה את הזרימה הדו-סטרית של חוויה, רעיון, מסר ומידע וכן, בעידן הטכנולוגי, העברת מידע בין התקנים שונים במערכת תקשורת, בהקשרים בין מסופים לבין מחשבים ובין מחשבים לבין עצמם.
 
דיאלוג ותקשורת, מהווים יחידה אחת המשולבת בתוך השנייה , אשר יוצרות את המרחב שבו מתקיימת דינמיקה על בסיס של שוויון, המאפשרת למשתתפים בה לא לעסוק בוויכוח, אלא לנהל שיח –במובן של קומוניקציה, על מרכיביה בבחינת "אני-אתה" לפי מרטין בובר, שבה כל אחד מהמשתתפים רשאי להעלות הנחות, ערכים, דעות ורעיונות לקדמת הבמה –במגמה שכל אחד מהמשתתפים יבין אותם, לא בהכרח יסכים להם, כבסיס של מה שבובר מכנה הדינמיקה או, Daniel Yankelovich כפי ששם ספרו: The Magic of Dialogue – קסם הדיאלוג.
אם אעשה סינתזה משני המונחים , שכל אחת מהן היא תיאוריה בפני עצמה, ואין כאן רק משחק מילים, הרי נקבל את  התשובה המיוחלת המתבקשת אותה אנו מחפשים בחדר הגישור - קסם הדינמיקה של  הדיאלוג בתקשורת. 
קסם הדינמיקה של הדיאלוג בתקשורת מתאפיין ברעיון של מקרב לקרבה. קרב בתחילת הליך הגישור וקרבה לקראת סיומה בהבנה הדדית. הקסם מתבטא
מעימות בין שני צדדים, הגנה על טיעונים וניסיון שכנוע תוך הפרכת טיעוני האחר,
להתדיינות ושיתוף תוך כבוד הדדי, למתווים השונים של החשיבה המועלים במסגרת הדינמיקה הנוצרת בתקשורת שבין הצדדים/בעלי הדין.
הקסם בדינמיקה הוא בשינוי השיח, ממצב של עימות, של קרב, שבו כל צד מגן על טיעוניו ומנסה לשכנע את האחר בצדקתו שלו ובטעותו של האחר , תוך הפרכת טיעוניו – הרי ששינוי האינטראקציה גורם לשינוי השיח, למצב של ייתר אמון, של קרבה, שבו קיימת שותפות של הצדדים בחיפוש אחר מענה הולם לסכסוך בו הם מוצאים עצמם.
 
התדיינות היא כבר משותפת, הסובלנות הלשונית באה לביטוי ומחליפה את הסגנון הלשוני הבוטה ולעיתים , הפוגע ומחליפה אותה בדברים שהאוזן מקבלת וסובלת.
 
הרעיון המסתתר מאחורי קסם הדינמיקה של הדיאלוג בתקשורת הוא ששני הצדדים שהגיעו לחדר הגישור כתובע ונתבע, כשני צדדיים העומדים משני צידי המתרס -  מוצאים עצמם באותו צד, בחזית אחת ומולם בעייה שעליהם למצוא לה יחד מענה מסוכם , העונה לצרכים של כל אחד מהם ושל שניהם.
 
 
 
 

 
 



מקצועיות המגשר בקסם הדיאלוג והתקשורת
 
הדינמיקה ליצירת אינטראקציה בחדר הגישור הגורמת לשינוי, נותנת תפקיד גם לאדם השלישי הניטראלי –המגשר.
כמה שלבים חשובים בהתפתחותו למצב של קשיבות מלאה –MINDFULNESS .
בתחילת הדרך, המגשר פועל אוטומטית כפי שלמד, על פי שלבי הגישור.
בהמשך הדרך, ככל שהוא מגשר ביותר סכסוכים –בטחונו עולה והוא מפתח יכולות כמו-לשאול שאלות, לזהות אינטרסים ולהעלות אופציות תוך כדי קיום סיעור מוחות.
השלב המתקדם הוא שילוב בין  שיטת הגישור ואישיות המגשר – שהוא שילוב מנצח, כיוון שכל תורת הגישור והאישיות של המגשר על כלליה המחמירים ( וכל שיטת הגישור  וכללי האתיקה הם  כללי התנהגות מחמירים, נכנסים לתודעתו והופכים להיות חלק מאישיותו.
הליך הגישור, אז, מתבצע בשילוב מלא של כל יכולות המגשר בהבנת המגושרים, ביכולתו ליצור אמון ולאפשר קרקע פורייה  לשיח  המתנהל בין הצדדים בחדר הגישור והוא-המגשר, על תקן של "מכבה שריפות" ומקדם שיח במידת הצורך.
ואז, יבוא לביטוי קסם הגישור בדינמיקה המתפתחת המאפשרת תקשורת במובן קומוניקציה.
היו אלה דיויד הופמן ודניאל באולינג שמצוטטים כאומרים כי, פיתוח המודעות של המגשר הוא שלב מתקדם שבו הוא משלב את שלמד בקורס הגישור, הניסיון הגישורי שצבר שביחד עם אישיותו גורם לו לצמוח  ולפתח מודעות המשפיעה על איכות הגישור. בכך, הוא מאפיין את הגישור כמתאים עבורו על פי התקדמותו ומומחיותו במיומנויות גישור.
קסם הדיאלוג בתקשורת ביהדות
 
 
סיום כסיכום
השיר הקצרצר שלהלן,  שנכתב ע"י לאה הוגן, ושמור אצלי שנים רבות, מביא לביטוי את   חומר הגלם המגיע לחדר הגישור – צדדים/בעלי דין עם סכסוך שבו כל אחד סבור שהוא הצודק בו, שהוא דובר האמת בו, שאין סיכוי לערער על העובדות שבו ועל הרגשות שהוא גורם לאותו צד/בעל דין ביחסו לעצמו וביחסו לצד השני ולמגשר.
מדוע שלא יאמינו בו ובמה שהוא מספר בכתב תביעה או הגנה או בתצהיר או בעל פה?
הוא צודק והוא יודע שהוא צודק.....ואף אחד לא יערער על הצדק הזה....
כותבת לאה הוגן , ומבליטה את העובדה שלכל מטבע 2 צדדים, לעיתים שני הפכים,  שבהם  הטלנו מטבע  כדי לקבל מענה אקראי הנובע מההגרלה של זריקת המטבע לאוויר ולבחירה של כל אחד ב- "עץ או פלסיטיין"?
 
 
וזה לשון השיר הקצר:
הייתה לי אמת.
שלוש אותיות,
מילה קטנה וסיפור גדול.
אתה לא האמנת,
לך היא הייתה שקר,
שלוש אותיות ו.......
אתה לא הבנת,
הייתה זו אמת
שלי.
 
 
אפריל 2021