תְּפִלָּה לַמְּגַשֵּׁר
אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל רִיבּוּי הַמַּחֲלוֹקוֹת וְחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת וּפֵרוּד הַלְּבָבוֹת
שֶׁנִּתְרַבּוּ מְאֹד בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים.
וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לְהִתְנַהֵג,
וְאֵיךְ לְדַבֵּר וְאֵיךְ לְצַפְצֵף,
וְאֵיךְ לִרְמוֹז וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה.
אֲנִי מְבוּלְבָּל כְּשִׁכּוֹר רִיבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם.
זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד,
בֶּאֱמֶת – בְּלֵב שָׁלֵם.
וְלֹא אֲחַזֵּיק בְּמַחֲלוֹקוֹת כְּלָל לְעוֹלָם,
אֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים.
וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כֶּעָפָר מַמָּשׁ, כָּאֲדָמָה הַזֹּאת שֶׁהַכֹּל דּוֹרְכִים עָלֶיהָ
וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטָּבוֹת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ,
שֶׁתָּשִׂים שָׁלוֹם בֵּין עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל,
וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁיּוּמְשַׁךְ הַשָּׁלוֹם בֵּין כָּל בָּאֵי עוֹלָם.
וְלֹא יִהְיֶה שׁוּם שִׂנְאָה וְקִנְאָה וּתְחָרוּת וְנִיצָּחוֹן וְקַנְטוּר בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ.
ה' שָׁלוֹם, בָּרְכֵנוּ לְשָׁלוֹם.
מקור:
מתוך ספר לקוטי תפילות, של רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב.
פורסם לראשונה בחוברת לימוד גישור "בין תיאוריה ליישום" (2011) בעריכת ד"ר דוד סילורה. בהוצאת המכללה העירונית רעננה+ עיריית רעננה-מנהל חינוך בלתי פורמלי,
מחלקה להשכלת מבוגרים וההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל (ער).