סדנה לפיתוח מיומנויות תקשורת למנהלות לשכה ומזכירות

מנהלות הלשכה והמזכירות מהוות את "עמוד השדרה" של המשרד. מתוקף תפקידן הן משמשות כ"חלון הראווה" של המשרד וכחוליית הקישור בין הלקוח לבין עורך – הדין. מנהלת הלשכה או המזכירה היא זו שיוצרת את הקשר הראשוני עם הלקוח והיא זו שאחראית לרושם הראשוני שיווצר. סדנה זו מיועדת לפיתוח מיומנות תקשורת בין אישית אשר הכרחית למילוי תפקידה של מנהלת הלשכה והמזכירה.

נושאי הלימוד
  • הגישור ומקומו במערכת השפיטה בישראל.
  • מקומה של מנהלת הלשכה בתהליך הקדם גישורי.
  • סגנונות תקשורת שונים.
  • טיפול יעיל בסיטואציות מעולם העבודה.
  • הכרת תהליכים וכלים להתמודדות עם התנגדויות/בעבודת מנהלת הלשכה.

שיטות הלימוד

הצגת ידע ותיאוריות, דוגמאות מהשטח, תרגול כלים, משחקי תפקידים, קטעי סרטים וניתוח מקרים.
 

קורס יסוד בגישור ויישומו בחינוך

נושא הקורס הוא פיתוח השפה הגישורית בקרב המורים ודרכים להטמעת התרבות הגישורית בבית הספר. תפיסת העולם העומדת בבסיס הגישור מושתתת על ההנחה כי קונפליקטים הינם חלק בלתי נפרד מעולמנו והם מהווים אינטראקציה אנושית טבעית.  אינטראקציה זו, אף שהיא נתפסת לרוב כחוויה שלילית אשר אנו מעדיפים להימנע ממנה, מהווה על פי תפיסת הגישור הזדמנות לחיזוק מערכת היחסים, לשינוי וצמיחה.

כידוע, בשנים האחרונות, נשיא בית המשפט העליון מקדם את נושא הגישור, תוך הדגשה שהוא מהווה גם השקפת עולם המבוססת על דו-שיח משתף ולא על לעומתיות!
הגישור הוא דרך להידברות המאפשרת את ההכרה וההבנה של העמדות והאינטרסים של השני. הגישור הוא דרך לתקשורת בין-אישית שיש בה היבטים של סובלנות, סבלנות, הקשבה וכבוד הדדי. באמצעות הגישור ניתן להגיע לשיתוף פעולה פורה ולתוצרים בעלי ערך. זאת בנוסף להיות הגישור מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה. וכבר אמר הרמב"ם בספרו "היד החזקה": "מצווה לאמר לבעלי דין בתחילה, בדין אתם רוצים או בפשרה? אם רצו בפשרה  -  עושין ביניהם פשרה. וכל בית דין שעושים פשרה תמיד  -  הרי זה משובח".
באמצעות הטמעת תרבות הגישור ואורח חיים של גישור, ניתן לא רק ליישב סכסוכים, אלא גם  למנוע סכסוכים ואלימות בעודם באיבם.
 
בית הספר ליישוב סכסוכים - "דרכים", מיסודה של חברת "סילפר" לגישור ויישוב סכסוכים בהסכמה, הקימה יחידה שמתמחה בהטמעת תרבות הגישור ואורח החיים הגישורי בתחום החינוכי, בכדי לשרת את האינטרסים של מערכת החינוך והקהילה הסובבת, בכל הקשור לפיתוחה של תרבות חיים משתפת. מפתחי התוכנית הם אנשי חינוך והדרכה בחינוך, המעורים באסטרטגיות למידה, הדרכה ופיתוח תוכניות לימודים מחד ובעלי ידע וניסיון בתחום הגישור מאידך.

חברת סילפר מופיעה ברשימת המוסדות העוסקים בגישור, של משרד המשפטים ופועלת בשיתוף פעולה הדוק איתו.

מטרות הקורס

  • הרחבת היכולת של המורים ליישוב סכסוכים בסביבתם.
  • הנחלת התייחסות שונה לקונפליקטים ודרכים להתמודדות.
  • רכישת מיומנויות בסיסיות לשמירה על תקשורת פתוחה גם במצבי מחלוקת.
  • פיתוח תוכנית למידה/הוראה לטיפוח התרבות הגישורית בבית הספר בהתייחס לצרכים  ולמשאבים העומדים לרשותו.
  • עקרונות פיתוח סביבה לימודית להטמעת השפה הגישורית.
  • יצירת צוות חשיבה ליישום תוכנית הגישור בבית הספר ( למידה/הוראה, סביבה לימודית, קבוצות מגשרים צעירים, פרויקטים להטמעה קהילתית ועוד).

ליווי  וייעוץ להקמת מרכז גישור ויישוב סכסוכים בקהילה

הקמת מרכז גישור בקהילה דורשת פעילות בשני ערוצים בו זמנית:

  1. בניית תשתית ארגונית ומקצועית.
  2. הסברה קהילתית ויצירת מודעות ומוטיבציה לגישור. 
תשתית ארגונית תבנה בשיתוף פעולה של הגופים בקהילה, שהם בעלי עניין בגישור ויישוב סכסוכים (לדוגמא: שירותים חברתיים, מתנ"ס), לאחר מיפוי של קהלי היעד שיצרכו את השירות המוקם.
בראש המרכז המוקם יעמוד מנהל (לפחות ב1/2 משרה), ונדרשים גם תקציבי פעולה למקום ולוגיסטיקה, שירותי משרד, לתיאום הגישורים, לפרסום וכיו"ב.
תשתית מקצועית של מגשרים  תבנה הן ע"י הכשרת מגשרים חדשים, והן ע"י הדרכת בוגרי קורסי הכשרה בגישור הקיימים בקהילה לקראת פעילותם כמגשרים במרכז הגישור.
הסברה קהילתית ויצירת מודעות ומוטיבציה לגישור תעשה באמצעות הרצאות חשיפה וסדנאות לבעלי תפקידים המטפלים בקונפליקטים (כמו שוטרים קהילתיים, עובדים סוציאליים ועוד) ולמנהיגים קהילתיים.

סדנה ייעודית למגשרי מרכז גישור עירוני

הסדנא תתקיים במשך 6  - 4 מפגשים, 3 שעות אקדמיות בכל מפגש – סך הכול 12 ש' אקדמיות ובהשתתפות של כ- 15 מגשרים מקצועיים שהם בוגרי קורס גישור בסיסי מוכר. פרקטיקום בגישור ייחשב כערך מוסף.

נושאי הלימוד

  • דיאלוג וקונפליקט.
  • תפקיד המגשר/מנחה התהליך ושיטת הגישור.
  • תפיסת העולם של הגישור הדו-צדדי והרב-צדדי.
  • ייחודו של תהליך בניית הסכמות בקהילה  וההבדל בינו לבין הליך גישור.
  • גישור בינתרבותי והמפגש של המגשר עם הרבתרבותיות, עם דגש על שיתוף ציבור  במצבי שינוי במרחב העירוני – הסכמות בבתים משותפים – הנחיה של אספות דיירים.
  • אפשר לשלב מי שיוכל לספר על המבנה הדמוגרפי של העיר וצרכיה המיוחדים, במגמה לפתח דיאלוג ולמנוע קונפליקטים עתידיים.

סדנת העשרה למגשרי מרכז גישור עירוני

מפגש 1
שיטות גישור שונות ותפקיד המגשר/מנחה בתהליך 
מפגש 2
דיאלוג קהילתי 
מפגש 3
ייחודו של תהליך של בניית הסכמות בקהילה, דילמות  וההבדל בינו לבין הליך גישור 
מפגש 4
סכסוכי שכנים, הסכמות בבתים משותפים – עבודה עם ועדי בתים 
מפגש 5
מהי עבודה קהילתית, עקרונות עבודה, מיהו פעיל קהילתי? מה בין מתנדב לפעיל קהילתי
היכרות עם שירותים בעירייה 
מפגש 6
הצגת תמונת מצב במתחם בניינים בשכונות מגורים ספציפית רלוונטיות
הכוונה לעשייה בשטח על בסיס הכנה מוקדמת 
מפגש 7
חזרה לסדנא עם נתונים על השכונות הספציפיות, דיון בנתונים שנאספו, בחירת כיוון התערבות בבניינים 
מפגש  8     
ניתוח מקרה בנושא סכסוכי שכנים, הקרנת סרט בנושא
סיכום       

סדנת כתיבת הסדרי גישור
 
הסדנה המוצעת הינה בת 4 מפגשים של 3 שעות אקדמיות לכל מפגש.
כל מפגש יכלול הרצאה + תרגול.

תוכן מפגש ראשון

  1. שיטת הגישור כבסיס המוביל להסדר גישור
  2. פגישות נפרדות לזיהוי אינטרסים ואופציות להסדר אפשרי
  3. תרגול פתיחה ושיקוף וסיעור מוחות
  4. שאלות ותשובות
תוכן מפגש שני
  1. ההסכם המצוי שבתקנות מהווה את כללי המשחק של הליך גישור
  2. דיאלוג ותקשורת לבניית אמון בין המגשר לצדדים ובינם לבין עצמם
  3. העלאת דילמה אתית ודיון בקבוצות לקראת הסכמה והסדר גישור
  4. אפשר גם להגיע להסכמה שלא להסכים....המרחב הדיאלוגי בחדר הגישור
  5. שאלות ותשובות
תוכן מפגש שלישי
  1. הסדר גישור לעומת הסכם.
  2. מי רשאי לכתוב הסדר/הסכם
  3. 7 האלמנטים לכתיבת הסדר/ הסכם כפי שמלמדים בקורס בסיסי
  4. כתיבת עצמאית של  הסדר/הסכם להסכמה, על פי פיתרון דילמה כפי שיוצג 
  5. שאלות ותשובות
תוכן מפגש הרביעי
  1. עקרונות יסוד בהסכם עקרונות
  2. הסכמה מדעת
  3. תבנית הסדר גישור
  4. כתיבת הסדר ובדיקתו
  5. מקומו של עורך הדין 
  6. שאלות ותשובות