כתיבת הסכם - סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין
מאת: ד"ר דוד סילורה

העליתי סוגיה שלשכת עורכי הדין מעלה חדשות לבקרים, אבל הנושא לא הגיע להכרעה משפטית וכנראה שכולם מהססים להביאו למבחן כזה.
 
הסוגיה היא – מי רשאי לכתוב הסדר גישור? כל מגשר? או רק מגשר שהוא גם עורך דין?
 
נציין, כפי שמעיד ד"ר דייב שמעוני. יו"ר ארגון המגשרים בישראל, כי "אנחנו גם יודעים שמגשרי מהו"ת שאינם עורכי דין כותבים הסדרי גישור מקצועיים ובתי המשפט מאשרים אותם מבלי להתייחס לשאלה אם נכתבו ע"י עורך דין."
 
יש להניח שהנושא יעלה שוב בעת חקיקת חוק הגישור, כמו שעלה בעת התקנת תקנות רשימת המגשרים. כזכור, התקנות לא הגבילו כתיבת הסדרים רק לעורכי דין.
ברם, על כך מעיר עו"ד ומגשר אסף מרוז:  "במקרה של סתירה בין חוק לתקנות, החוק גובר. לא נראה לי שניתן באמצעות תקנה להתיר למי שאינו עורך דין לעסוק במה שאסור לפי החוק, אבל –ימים יגידו".
 
להלן שתי התייחסויות מעניינות
 
1. סע' 20 לחוק לשכת עורכי הדין: 
עו"ד ומגשר אסף מרוז כתב בפיסבוק של סילפר גישור והדרכה ידידים, ביום 30/12/17 , כי רק עו"ד (למעט חריגים) רשאי לנסח הסכמים, לא בגלל הלשכה, אלא בגלל הוראות חוק - סעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד.
 
הפרקטיקה בה מגשרים שאינם עו"ד מנסחים הסכמים היא בניגוד לחוק, ומהווה הסגת גבול המקצוע.
 
העונש: כל מי שעוסק בהסגת גבול מקצוע עריכת הדין, בין אם במסגרת גישור, ובין בדרך אחרת, ס' 96 לחוק לשכת עהו"ד: "מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין."
 
החלק הרלבנטי בסעיף מס' 20 לחוק לשכת עוה"ד קובע:
 
" הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(3)  עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה. "
 
2. פרשנות של עו"ד ומגשר  חנן אדר: 
 
עיקר עניינו של סע' 20 לחוק הלשכה בשמירה על כל כך שאזרחי המדינה יקבלו ייצוג מקצועי ואחראי ; הדגש הינו על ייצוג ועל כן מוסדרים בו כללים לשמירה מפני השגת גבול מקצוע עריכת דין ;
 
בהקשרים אלו המחוקק היה ער להליכים אחרים אותם החריג במסגרת סע' 21 . הוראות סעיף 21 (3) לחוק לשכת עורכי הדין קובעות לדוג' כי הוראות סעיף 20 לא פוגעות בגוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק ; 
 
הוראות תקנה 9 (א) לתקנות הגישור נקבעו בחיקוק והן קובעות כי הסדר גישור יערך על ידי בעלי הדין או המגשר ;  הוראות תקנה 9 (ב)  קובעות כי הגורם שיודיע על כך שנחתם הסדר הוא המגשר ; 
 
כך מגשר על פי תקנות הגישור כמו גם על פי הוראות הקוד האתי וכללי האתיקה  של ארגון המגשרים בישראל , אינו יכול להיות גורם מייצג שעה שמשורש מהותו הינו ניטראלי, כן הוא מחויב מבחינה אתית להעניק שירות מקצועי ובתוך כך יכולת לנסח הסדר .
 כך למען הרחבת התמונה ולמעלה מהצורך ניתן לבחון את הוראות חוק הבוררות תשכ"ח 1968 המגדירות בסעיף 1 מי הוא בורר ובסעיף 20 חובת חתימה וכו' של הבורר שנתן את פסק הבוררות - על משקלו ומעמדו של פסק בורר לא צריך להרחיב כמו גם לא על הקושי בביטולו ;
מכל מקום אין חולק כי משמעותו הנה בעלת אופי משפטי מסעיף 1 ניתן ללמוד לאיזו הכשרה נדרש בורר, הגם שהמשמעות של פסיקתו היא כמעט מוחלטת (למעט הוראות סע' 24]
 
בהתאם דומה שלצד החשיבות הרבה לשמירה על גבולות מקצוע עריכת הדין המחוקק ומחוקק המשנה ראו לנגד עיניהם להחריג בסוגיות שבייצוג ;
ארגוני עובדים ,פטנטים, רואי חשבון ,טוענים רבנים, הן הליכי גישור והן הליכי בוררות אין עניינם ייצוג ועל כן אין בעשיה זו משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין .
יחד עם זאת הן המגשר והן הבורר פועלים בהתאם להוראה שנקבעה בחיקוק כאמור בהוראות סעיף 21(3) וממלא אין בעשייתם משום פגיעה בהוראות סעיף 20   .  
 
הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1)  ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(תיקון מס' 40) תשע"ז-2017
(2)  ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –
משרד ההוצאה לפועל;
לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
רשם החברות;
רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים;
רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949.
(3)  עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4)  ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
שמירת-הוראות
21.   הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
(1)  סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;
(2)  ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;
(3)  ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;
(4)  סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;
(5)  זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;
(6)  ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;
(7)  חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
(תיקון מס' 14) תשמ"ה-1985
(8)  ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.
 
חוק הבוררות, תשכ"ח-1968
פרק א': פרשנות
הגדרות
1.    לענין חוק זה –
          "הסכם בוררות" – הסכם בכתב למסור לבוררות סכסוך שנתגלע בין צדדים להסכם או שעשוי להתגלע ביניהם בעתיד, בין שנקוב בהסכם שמו של בורר ובין אם לאו;
          "בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר חליף;
          "פסק בוררות" – פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים;
          "פסק בוררות חוץ" – פסק בוררות שניתן מחוץ לישראל;
          "בית המשפט", חוץ מן האמור בסעיפים 5 ו-6 – בית המשפט המחוזי.
הגדרות
1.    בתקנות אלה –
תק' תשס"ב-2001
           "גישור" – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;
תק' תשנ"ט-1999 תק' תשס"ב-2001
           "מגשר" – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
הסדר הגישור תק' תשס"ב-2001
9.    (א)  הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.
תק' תשס"ב-2001
           (ב)  נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.