סכסוך משפחתי
מאת: ענת שחורי


ישראל
אתה יליד מושב בשרון וכל חייך עבדת כחקלאי. יש לך 2 בנים. אחד מבניך, נדב הוא בן ממשיך, מתגורר אתך במשק ולקח על עצמו את כל עבודות המשק במקומך. אתה כבר בן כמעט 80 ורק לפני מספר שנים נולדו לך נכדים מנדב, להם ייחלת וציפית שנים רבות.
יחסיך עם נדב היו טובים מאוד, אתה מעריך אותו ואוהב אותו מאוד. לצערך הרב אשתו לא מצאה חן בעיניך מלכתחילה ואתה חושב שבנך עשה טעות איומה שנשא לה.
הקרבה הפיזית בין ביתך לביתו של בנך גורמת לכך שאתה שומע את המריבות ביניהם ואת הדיבור הבוטה שלה כלפי בנך. נראה לך שבנך סובל מאוד מכך. היא לא עובדת, מבזבזת את כספו, ולא מתפקדת בבית. לא ידוע לכם שום דבר על עברה ואתה חושש כי היא בעל עבר מפוקפק. בנוסף, גם יחסה אליך ואל אשתך גובל בזלזול והגעתם למצב של מריבות חוזרות ונשנות אתה. יחד עם זאת אתה מאוד אוהב את הנכדים והם מבלים הרבה שעות אצלך ואף ישנים אצלך מדי פעם. הנכדים מאוד קשורים אליך גם מצדם ובאים אליך מיוזמתם בכל יום.
הפיצוץ ביניכם התרחש כאשר כלתך נכנסה לביתך וראתה אותך צופה עם הילדים בתכנית טלוויזיה שלטענתה לא מתאימה לילדים. היא צרחה עליך לידם ואמרה שאינה מוכנה שהם יבואו אליך יותר. הילדים יצאו בבכי ומאז לא הגיעו אליך והיא גם לא נותנת לך לראות אותם. אתה שומע אותם מתחננים לבוא והיא לא נותנת להם. ניסית מספר פעמים לדבר עם הבן שלך אך הוא מצדד בה ולא מוכן לשמוע ממך.
הגעתם למצב של סכסוך ודרשת מבנך לעזוב את המשק. קשה לך עם המצב בו הנכדים נמצאים לידך אך אינך יכול לראות אותם ואתה דורש כי בנך יעזוב את המשק מתוך תקווה שיהיה לך קל יותר כשהם לא יהיו לידך. כמובן שהיית מעדיף שהמצב יחזור לקדמותו ותוכל שוב לבלות עם נכדיך. אתה גם חושש כי אם הם יעזבו יגרם קרע בלתי הפיך.
אתה ממש חסר אונים נוכח המצב שנקלעת אליו. הציעו לך לפנות לגישור והסכמת מיד.

מאיה
את בשנות ה- 30 לחייך. הגעת לארץ לפני מספר שנים, פגשת את נדב ותוך שנה נישאת לו בנישואים אזרחיים. עברתם לגור בחצר הוריו במושב. לא אהבת את הניתוק מתל אביב - שם חיית כל השנים מאז הגעת לארץ והרגשת שאת מקריבה הרבה למען הזוגיות.
מצד שני אינך צריכה יותר לדאוג לעניינים כלכליים ואת יכולה סוף סוף ללמוד ולעשות כרצונך. תוך שנתיים נולדו לכם שני ילדים. הילדים הסבו לך אושר רב ואת יודעת שהם מסבים אושר רב גם לבעלך ולהוריו. למרות זאת, עדיין הרגשת בודדה במושב, לא הצלחת לצור קשרים חברתיים ולא לצור קשר עם הוריו של בעלך.
את מרגישה שהם לא אוהבים אותך, במיוחד ישראל- אביו של בעלך. את רואה את אהבתו הגדולה לבניו ונכדיו ואת מקבלת ממנו מסרים שאת לא רעיה מספיק טובה עבור בנו ואם לא מספיק טובה עבור נכדיו. הילדים מאוד אוהבים ללכת אליו, אך את מודאגת מגילו המופלג, ומכך שהוא לא מודע למגבלותיו, הוא מסיע אותם בקלנועית שלו ברחבי המושב במהירות מופרזת, צופה איתם בסרטים לא מותאמים לגילם וישן איתם באותה מיטה. הערת לו על כך מספר פעמים אך הוא לא משנה את דרכו. בשלב מסוים הרגשת כי אינך יכולה לסבול את המצב הזה ואסרת עליהם להיפגש עם הסב.
מאז נותק הקשר ביניכם ושמעת מנדב כי חמיך דורש שתעזבו את המשק. מצד אחד את חושבת שזה יכול להציל את הנישואים שלך, מצד שני זה עלול לגרום לנתק ממשפחתו של נדב ולסכן את עתידכם הכלכלי. את גם יודעת שהנתק של הילדים מסבם אינו טוב להם, אם כי הוא טוב מאוד עבורך.
הם כל הזמן מבקשים ללכת לביתו ואת לא יודעת כמה עוד תוכלי להחזיק אותם בבית. את מאוד כועסת על הוריו של נדב והגעת לגישור כי את נואשת ואת מבינה כי אין לך ברירה ואת חייבת לסדר את העניינים ביניכם, אינך יודעת כיצד לפעול ואת מקווה כי באמצעות הגישור תצליחו להגיע להסכמות לגבי התנהלותו של חמיך מול ילדייך.