פער בין-דורי -האמנם?
מאת ד"ר דוד סילורה
 
ציטוט:
"אנחנו דור מטורלל"
לקוח מעמוד השער של 7 ימים מבית "ידיעות אחרונות" מיום 21/5/2025 כפרומו לכתבה אליו אתייחס להלן:
*
האם נכון להסכים לחמשת תלמידי התיכון המצוטטים ב-"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הנ"ל, בכתבה של שירה קדרי-עובדיה בכתבה שכותרתה: "השנים האבודות של מחזור 2025" - (עמ' 30).
סימן שאלה ( תוספת שלי - ד.ס.).
*
השאלה הזכירה לי נשכחות.
נזכרתי בציטוט של דוד בן גוריון - ושואל האם הוא רלבנטי גם לימינו?
הציטוט לקוח מספר משלי ואומר: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם"...
*
האמירה שיקפה את רוח התקופה שקדמה להקמת המדינה ובשנותיה הראשונות.
אז, ה-"חזון" היה ברור ומוסכם על רוב רובו של העם היהודי בארץ ובתפוצות: הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בארץ ישראל.
*
למרות חילוקי דעות פנימיים ואף מאבקים קשים בין הארגונים השונים -
(אצ"ל, לח"י, הגנה, פלמ"ח), כולם פעלו תחת מטרת-על משותפת זו.
המתחים היו קיימים, אך הם נתפסו ככאבי גדילה בדרך להגשמת החזון המרכזי.
העובדה שהם היו מסוגלים להתאחד סביב מטרה זו, למרות השוני האידיאולוגי, היא דוגמה של דור מייסדי המדינה לדורנו שלנו...
*
המצב כיום מנקודת ראותי:
ואולי גם הסיבה לחמשת התיכוניסטים לראות את המצב כ-"מטורלל"...
אנו חיים בתקופה אחרת השונה בתכלית.
*
נראה, שכיום, קשה למצוא חזון אחד מוסכם המאגד את כל חלקי העם.
הפילוגים עמוקים ונוגעים לסוגיות יסוד בחברה הישראלית:
למעט - ההפתעה ביטחונית שעדין בעיצומה:
ההסכמה הכללית של כל חלקי העם וכל העולם החופשי,
למבצע ההרואי כנגד איראן והצורך האוניברסאלי להשמיד את ארסנל הפצצות והסיכוי לאטום כדי לאפשר עולם חופשי מפחד.
אולם, אלליי - בנושאים אחרים - אנו, כיום, עדיין חלוקים בנקודות ראותנו.
מהו חזוננו כיום? היש חזון?
מה המשמעות שכל פלג מאמץ לעצמו?
למשל:
*
אופי המדינה בנושאים מעוררי מחלוקת:
האם ישראל מדינה יהודית? דמוקרטית? שתיהן ובאיזה יחס?
מה צריכות להיות הפרופורציות הנכונות כדי להכיל בתוכו את כל האוכלוסייה הגרה בשטח מדינת ישראל -יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסיים, קראים, ועוד...
*
גבולות וביטחון:
מהי הדרך הנכונה להתמודד עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
פתרון שתי המדינות, סיפוח, ניהול הסכסוך? או - כפי שמרטין בובר הציע - הקמת פדרציה או קונפדרציה אזורית במזרח התיכון. סוג של מדינה אחת לכל העמים באזור המזרח התיכון?
*
כלכלה וחברה:
כיצד יש לחלק את המשאבים? מהי מידת המעורבות הממשלתית?
*
ארגונים עכשוויים כמו "שלום עכשיו" או "בצלם", בניגוד לפלמ"ח, הגנה, אצ"ל ולח"י - הם דוגמאות לארגונים הפועלים למען חזונות וערכים ספציפיים, שלעתים קרובות עומדים בסתירה לחזונות של קבוצות אחרות בחברה.
הם אינם פועלים תחת "חזון על" משותף המוסכם על כלל האוכלוסייה, אלא מייצגים פלחים מסוימים שלה.
*
האם הציטוט של דוד בן גוריון יכול להתאים לתיאוריית הלוגותרפיה?
נושא ההולם ומתפתח לאחרונה - כולל בגישור - אותה מקדם דרור שקד בספריו בנושא זה.
*
הקשר ללוגותרפיה וחיפוש משמעות:
הקישור בין "באין חזון ייפרע עם" לבין הלוגותרפיה של ויקטור פראנקל ונושא חיפוש המשמעות הוא עמוק ורלוונטי מאוד, הן ברמה הפרטנית והן ברמה החברתית-לאומית.
הסבר של הלוגותרפיה?
לוגותרפיה היא גישה פסיכותרפית שהגה הפסיכיאטר היהודי-אוסטרי ויקטור פראנקל. אבן היסוד שלה היא הרעיון שהדחף המרכזי של האדם הוא "הרצון למשמעות" (Will to Meaning).
לטענת פראנקל, בניגוד לתפיסות אחרות ששמו דגש על עונג או כוח, האדם מחפש משמעות בחייו, וכישלון במציאתה יכול להוביל ל"ריק קיומי" – תחושה של חוסר מטרה, שעמום, דיכאון ואף אלימות.
*
"חזון" כ"משמעות" ברמה הלאומית
כאשר בן-גוריון דיבר על "חזון", הוא התכוון למעשה למשמעות קולקטיבית, למטרה על-אישית המשותפת לכלל העם. בתקופתו.
*
הקמת המדינה סיפקה משמעות אדירה:
היא העניקה מטרה לקורבנות, סבל ותקוות של דורות, והפכה למקור הזדהות וכוח מניע עצום. היא הייתה ה"לוגוס" – המשמעות – של הדור ההוא.
נזכיר לטובה את אבו גוש - שמצאו משמעות בתמיכתם בישראל ובריבונות והיו מוכנים לתמוך בחזון של הקמת מדינה יהודית, דמוקרטית- ריבונית, המאמינה בשוויון - ללא הבדל דת, גזע ומין.
*
הארגונים השונים שפעלו אז (הגנה, אצ"ל, לח"י) חונכו סביב משמעות זו.
על אף שהיו ביניהם חילוקי דעות טקטיים ואף אידיאולוגיים לגבי הדרך, הם חלקו את אותה משמעות עמוקה:
ריבונות יהודית בארץ ישראל.
זה מה שאפשר להם, בסופו של דבר, להתעלות מעל מחלוקות ולפעול למען מטרה משותפת.
*
מהו האתגר של דורנו?
האתגר הוא למצוא או ליצור את ה"לוגוס" החדש של ישראל במאה ה-21.
האם זו משמעות של תיקון עולם? של מדינה יהודית ודמוקרטית החיה בשלום עם סביבתה? של חברה משגשגת, צודקת ושוויונית לכל אזרחיה? או אולי היכולת לחיות יחד למרות המחלוקות העמוקות?
התהליך של גיבוש חזון כזה הוא תהליך של חיפוש משמעות קולקטיבית,
והוא קריטי לחוסנה ועתידה של החברה הישראלית. ללא תהליך כזה,
ה"פירעון" עלול להימשך ולהעמיק.
*
דעתי?
אני רואה באמירה: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם...". 2 צדדים של אותה מטבע.
מחד - זהות קולקטיבית של עם.
מאידך- זהות אישית של אינדיבידואל.
כאשר הזהות האישית משתלבת בקולקטיבית - קיימת הרמוניה.
כאשר הזהות האישית במחלוקת עם ה- MAAIN STREEM הדומיננטי בחברה - נוצרת דיסהרמוניה.
במצב כזה - למנהיגות תפקיד חיוני והיסטורי למצוא דרכים לאחדו העם.
מנהיגות אמיצה - צבא חזק - עם במצב של הרמוניה.
וניצחון בהחזרת כל השבויים והנעדרים בשבי בעזה לביתם במדינתם
שתשכיל להציב חזון לאומי מוסכם שיוכל להתגבר על חילוקי הדעות.
במקום לפלג - לאחד...
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם"... (משלי).