תיעוד גישור בית עלמין תל מונד
מאת: זהבה מור

 
תיק מס: 35870-11-1
המגשרים: ד"ר דוד סילוורה, עופר פטסבורג
הצופים: זהבה מור, נטע כץ והרב יאיר
 
תיאור הסכסוך
התובע ואשתו המנוחה שושנה גרו בתל מונד עד לפני כמה שנים ועד היום משפחתם גרה בישוב. לפני שלוש וחצי שנים נפטרה האישה שביקשה לפני מותה להיקבר בתל מונד ליד משפחתה. ביום מותה ביקש הבעל מאחיינו הגר בישוב לקנות חלקת קבר, האחיין אכן קנה קבר בחלקת חריגים. כיוון שהאישה לא תושבת המקום סכום הקבורה עמד על 15.000 ש"ח אך יו"ר העמותה שמכיר את התובע הוריד את המחיר ל- 10.000 ש"ח, כמו כן קנה האחיין מקום קבורה לדודו בסמיכות לקברה של אשתו בסכום של 4.800 ש"ח ועל זה נסב הסכסוך. הבעל (התובע) כמו רובנו הבין שהמילה סמיכות כוונתה ליד, בצמוד, אך כששב לבית העלמין לאחר השבעה התברר לצור שהקבר יהיה מעל אשתו ולא לצידה. הוא כעס מאוד והרגיש מרומה ולא הבין למה עליו לשלם כל כך הרבה כסף ועוד להיקבר מעל אשתו. הוא שאל את יו"ר העמותה האם זה אפשרי לקבור מישהו אחר מעל אשתו? הוא נענה שלא, אם כך אמר לו: החזר לי את כספי. למה אתה גובה כסף ממני גם? הרי קניתי את החלקה.
מנהל העמותה בשכר טוען שאין הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו הוא כפוף לכמה ועדות ולכל דבר יש מחיר שנקבע על ידי ההנהלה, לטענתו נאמר לאחיין שהקבר הוא קומותיים ואף בקבלה רשום שהקבר הוא עילי, אך בצערה לא שמה המשפחה לב לעניין וחשבה שהקבר צמוד ולא מעל, עוד טען היו"ר שקבר מכפלה כלומר 2 קומות עולה לעמותה כ- 3.500 ש"ח לעומת קבר שדה כלומר רגיל לא עולה בכלל ומכיוון שהבעל לא תושב המקום העלות בשבילו היא 4.800 ש"ח.
 
האינטרסים של הצדדים
התובע רוצה את כספו חזרה בטענה שרומה במילה סמיכות.
עמותת בית עלמין לא רוצה להחזיר כספים כדי לא ליצור תקדים, העמותה רוצה גם לשמור על סודיות ודואגת למוניטין שלה.
 
מה האופציות שעלו?
ויתור מצד התובע על שמירת הקבר אך קבלת החזר התשלום.
שמירת זכותו של התובע להיקבר בחלקה במחיר שיהיה נקוב במותו.
תשלום חצי מהסכום, מתן תרומה על סך 2.000 ש"ח מהעמותה לבית העלמין לעילוי נשמתה של המנוחה.
 
מה הפתרון שהתקבל?
עמותת בית העלמין תקנה פרוכת לכיסוי נפטר וספרים שיוקדשו לעילוי נשמת המנוחה בסך כולל של 2.000 ש"ח עד ליום השנה לפטירתה.
הצדדים ישמרו על סודיות הגישור.
הסכסוך הסתיים בהסכם.
 
מה ניתן היה לעשות אחרת?
הגישור נעשה בצורה מקצועית מאוד למרות הקושי.

מסקנות ותחושות
עצוב לי מאוד שגם בקבורה נעשה מסחר, ואדם שמאבד את היקרים לו צריך להיות מפוקס גם בלוויה וגם בשבעה שמא יחתום על דברים שאת פשרם אינו מבין באותה עת, בית העלמין יכול לציין בפירוש למה הם מתכוונים למילה "בסמיכות" כי כולנו מבינים שהכוונה היא ליד ולא מעל ונראה כי יש להם אכן כוונה להטעות, יש להם כל מיני ביטויים שמובנים רק להם ואם לא שאלת אז שילמת. למרות שהאחיין אמר שזאת אומנות להוציא בנאדם באבל מרוצה והם עושים כמיטב יכולתם, לא יכולתי שלא להרגיש שלא כך הוא המצב ונראה היה שהכל סובב סביב כסף.
עוד הרגשתי שיו"ר העמותה, עורך דין במקצועו ישב בארשת חיוך של אני מנצח, מן תחושת עליונות של לא כאחד שמזדהה עם תחושת האובדן של התובע וזה עוד יותר מוכיח לי שמגשר לא חייב להיות עורך דין וברוב הפעמים רצוי שלא, כי עורך דין נאטם מול ניירת וחוקים ולא משדר אמפטיה אלא סוג של עליונות.
עם זאת התובע היה כולו באמונה שהוא צודק ויודע את כל הפרטים ורק בסיום הגישור הוברר לו שגם אחותו נקברה בקבורת מכפלה והוא באמת לא ידע זאת, אם היו המגושרים מטלפנים במהלך הגישור וצרי היה יודע שגם אחותו נקברה כך הוא היה מתגמש והגישור היה מסתיים מהר יותר וכנראה גם בפחות כסף.