הבלוג של דוד

שפה במובן של "שיתוף פעולה הדדי" בחדר הגישור.
מצב בו התקשורת יעילה......גורמת להקשבה, דיוק בהעברת המסר והבנה.
זוכרים כשהיינו ילדים שיחקנו בטלפון שבור?
מילה שהושמעה באוזן של הראשון במעגל - נשמעה אחרת אצל השומע ה-15.....
ולא אחת הדבר עורר "צחוקים" או "כעס".....
כאשר אנו מדברים על תקשורת בינאישית, מילולית ובלתי מילולית, מדובר למעשה על מעגל תקשורת, הכולל בתוכו שלושה מרכיבים:
משדר/מוען
קולט/נמען
מסר
לכל אחד מהצדדים יש השפעה על התנהלותה התקינה של התקשורת.
חסמים אפשריים להעברת המסר :
רגשות, כגון: כעס, אהבה, אכזבה, נקמה וכו'.
קוגניציות, כגון: בלבול, חוסר הבנה, הטיות ועיוותים בתפיסה (בד"כ קשורים לחוסר הבנת כוונת הנאמר), הנחות מוקדמות, סטריאוטיפים.
מצב פיזי: עייפות, חוסר נוחות, חוסר ריכוז וכו'.
"רעשים חיצוניים", כגון: רעש, טרדות המונעות הקשבה פעילה וכדומה.
בחדר הגישור על המגשר להיות ברור מאד.
לדבר ולוודא -באמצעות שיקוף -שהדברים נקלטו וגם הובנו .
דוגמאות מהרשימה של אסף סעדון ב"הארץ" מיום 1/3/2024 (עמ'4 ) תחת הכותרת: מילים רעות?
 
דוגמא א: "עידן בבית? שאלתי -והיא ענתה כן." אבל-"לא קראה לו"....
"אפשר לדבר איתו" - "נאלצתי לשאול והיא אמרה -כן, אפשר". ושוב שתקה..
"רק כאשר ציוויתי עליה : תגידי לו בבקשה שאני רוצה לדבר איתו" היא התרצתה"..."אה, אתה רוצה לדבר איתו -למה לא אמרת"?
"חשבתי, שאתה רק רוצה לדעת אם הוא בבית"....
 
דוגמא ב: סטודנטית שאלה נהג בן 70 אם הוא יכול לעצור בתחנה הבאה"
והנהג השיב -"בטח, איזו שאלה"......ולא עצר!!!
וכשהסטודנטית שאלה מדוע לא עצר? -ענה:
"שאלת אם אני יכול לעצור, לא ביקשת לעצור".........
תובנה: שליטה בשפה מאפשרת לשנות את התפיסה שלנו כלפי האחר.